על סיפור מקצועי ו-"כוחות על"


20 Apr
20Apr

קצת היסטוריה: לפני כמה שנים הגיע הזמן לעזוב מקום עבודה. הרגשתי שאני טובה במה שאני עושה, הייתי מקצוענית. אבל היה לי ברור שמה שאני עושה הוא מאוד ספציפי לאותו המקום. אומנם כל עבודה דורשת 'להתחיל מהתחלה' אבל הרגשתי שחייבים להיות דברים שבאים איתי, ששייכים לי... הרגשתי שלא יכול להיות שאתחיל תחום תעסוקה חדש כ-'טירונית' וזאת למרות שהיה לי ברור שאהיה 'ירוקה' לגמרי בתחום/ארגון אליו אגיע.

עם האמונה שאין מצב שמקצוענות תלויה במקום העבודה ואולי אפילו לא בידע, פעולות וקשרים יצאתי לראיין נשים מקצועניות בתחומן ולשמוע מהן איך הן עובדות, מה הן המיומנויות והתכונות האישיותיות שהן מגייסות ומביאות לעולם העבודה שלהן.

שאלתי אותן - מה הן עושות היום, בקשתי שישתפו באתגרים משמעותיים מהעבר התעסוקתי שלהן ולמדתי על האופן בו הן התמודדו איתם. ניסיתי להבין מתי נעשו שינויים בתחום התעסוקה ומה עזר ותמך בשינוי.  הראיונות היו מרתקים. בתחילת הדרך חברתי ליוצרת ולחברה מרים אדלר במטרה לתרגם את הידע שנאסף בראיונות למדיה אחרת. מפה לשם אצרנו תערוכה בשם מקצוענות. נשים (על התערוכה: כאן ואפשר גם כאן).

בתהליך העבודה על התערוכה זיהינו 13 'כוחות על', התנהגויות שאנחנו מגייסים כדי להיות, להתקדם, לשרוד בעולם העבודה שלנו. גילינו שלכל אחת יש 3-4 כוחות על בולטים בהם היא משתמשת ואותם היא מגייסת על מנת להתמודד עם אתגרים ולהתקדם (שתי הערות: 1. מאוד יכול להיות שכוחות אלו משותפים גם לגברים, בזמנו ראיינו נשים; 2. מאוד יכול להיות שיש עוד 'כוחות על' שלא זיהינו, הרעיון היה להצביע על קיומם).

לכתיבת הבלוג הזה אני יוצאת עם מוטיבציה וסקרנות אחרת, אם כי יש לי הרגשה שהדברים יתחברו ויתכתבו זה עם זה.

אנחנו עובדים. כל אחד במקומו ובתחומו אבל הדרך שהביאה אותנו לכאן ייחודית לנו. האנשים וההזדמנויות שפגשנו בדרך, ההחלטות שקבלנו ואלו שקיבלו עבורנו, ובעיקר האופן בו אנחנו מספרים את הסיפור היום, במבט לאחור.  

השאלות המובילות הן: מה אתה עושה בעבודה ואלו בחירות והחלטות הביאו אותך ל-'כאן'?

בבלוג ישתפו אנשים שאוהבים את העבודה שלהם, אוהבים לעבוד ועושים זאת קרוב ל-20 שנה (פלוס מינוס).

אז מה זה סיפור מקצועי?

האמת שאני לא ממש יודעת. הכנתי כמה שאלות איתן אבקש מהמשתפים בבלוג להתמודד. אני מאמינה שעם הצטברותם של עוד ועוד סיפורים הכוללים את הדרך הייחודית שעשו אנשים שונים במהלך שנות העבודה שלהם כדי להגיע למקום בו הם נמצאים היום יעלו ויביאו דפוסים משותפים, ויתגלו רעיונות ואפשרויות לנוע, להתפתח, להתקדם, להתבסס ולהשתנות מקצועית.

הילדים שלי גדלו ואני כבר לא הולכת לגן שעשועים. גיליתי שהמון ידע על העולם נעלם ממני. מתברר שלגן השעשועים היה תפקיד חשוב בחיי - הקשבתי שם להורים אחרים אשר דברו כמעט על כל נושא. מהשיחות האלו, שהתנהלו כולן 'על הדרך' למדתי איך אנשים אחרים מתנהגים ומתנהלים בתחומים שונים בחייהם ומתוך כך הכרתי טוב יותר את עצמי. מקוה שהבלוג הנוכחי, עם הסיפורים המקצועיים שיוצגו בו יהיה סוג של 'גן שעשועים', יאפשר לקוראים להכיר אחרים ואת עצמם.

התכנון שלי הוא לכתוב את הבלוג במשך שנה. סקרנית מאוד להכיר סיפורים מקצועיים, ולגלות מה אלמד על עצמי בדרך והאם בסוף השנה יתגבשו 'קווים לדמותו של הסיפור המקצועי' של אנשים שאוהבים את עבודתם ואוהבים לעבוד. ימים וקוראים יגידו.



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.