יעל צאיג – יכולות חשובות מידע


02 May
02May

יעל צאיג מנהלת פיתוח ארגוני ואחריות תאגידית בבנק מזרחי טפחות. 18 שנים עבדה יעל בתחום הפיננסים ואז היא עשתה שינוי תחום מבלי לשנות מקום עבודה. איך עושים דבר שכזה? ואיך 'נולדים' מחדש באותו המקום? יעל היא אחותי ואני מתרגשת להכיר את הסיפור המקצועי שלה 

הי יעל, מה את עושה בעבודה? מה כתוב לך על כרטיס הביקור ומה זה אומר?

היום-יום שלי מורכב משני תפקידים: מנהלת פיתוח ארגוני ואחריות תאגידית. בחלק של הפיתוח הארגוני אני מתמקדת בתהליכים שקשורים לעובדים - הערכות עובדים ומשוב, איתור מועמדים לעתודות ניהול וכד'. בתפקיד הזה המשימה הגדולה שמנחה אותי היא לזקק את ה-'אופי הארגוני' ולשקף אותו בכל התהליכים ואצל כל העובדים בבנק כדי שנציג ונייצר ביחד 'תוצר ארגוני' קוהרנטי.
התחום השני בו אני עוסקת הוא אחריות תאגידית - כאן השאלה/המשימה המנחה היא מה הארגון עושה למען כל אחד ממחזיקי העניין (בעלים, לקוחות וספקים) והקהילה העוטפת אותו. כארגון גדול במשק הישראלי יש לנו מחויבות לקדם אוכלוסיות מגוונות הן כלקוחות והן כעובדים ולשמור על הסביבה בה אנו עובדים ועוד.

מעולם לא עבדתי בארגון גדול ושני התפקידים/התחומים שלך לא מוכרים לי כ-'תחום התמחות/התמקצעות' ואני בטוחה שיש לכך השלכות על האופן בו אני תופסת, על סמך ניסיוני, את הפיתוח המקצועי ואת הקשרים עם הסביבה העוטפת את 'מקום העבודה'. אבל בכל מקרה נראה לי שהתחומים בהם את עוסקת שונים זה מזה, האחד מתמקד באנשים בתוך הארגון והשני מסתכל החוצה. את גם רואה בהם תחומים שונים או שאצלך בעשייה תכל'ס הם מתקשרים זה לזה? 

אני מגדירה את התפקיד שלי באופן לא פורמאלי כצומת שמחברת בין אנשים בארגון ולארגון. לא צריך להסביר למה זה מתאים לחלק שעוסק בפיתוח ארגוני. ניהול האחריות תאגידית הוא חדש יחסית בבנק שלנו והוא נבנה ככזה המחבר הרבה מאוד אזורים שונים בארגון לכדי עשיה אחת. למשל, אנו מחויבים לקדם עסקים קטנים ובינוניים ותפקידי הוא לבחון ולהציע מגוון אפשריות בו הבנק יכול לממש זאת. אני יוצרת את הקשר בין החטיבות השונות ולדאג כי יהיו מכשירים פיננסים מתאימים לעסקים אלו, הלוואות תומכות, לימוד פיננסי והתנהלות כספית נכונה ועוד. שני התחומים הם למעשה צומת המחבר בין חלקים-תפקידים-אנשים שונים בארגון.

איך הגעת לתפקיד(ים) הזה, מה עשית קודם?

זה באמת לא היה מסלול טבעי להתפתחות והתקדמות. אני עובדת במשרה מלאה כבר 20 שנה, 18 שנים מתוכם בתפקידים שונים בתחום הפיננסים. לפני כמה שנים הרגשתי כי אני חנוקה כבר ב-"נישה" שבה הייתי מאוד מוערכת ומקצועית. ניסיתי כל מיני דברים אבל הרגשתי שאני לא מצליחה להמציא את עצמי בתפקיד, רציתי לעשות דברים חדשים וגיליתי שלמרות שאני מנסה אני עושה רק עוד מאותו דבר. זו היתה תקופה לא קלה - מצד אחד קבלתי הערכה מקצועית רבה, ומהצד השני היה לי ברור שכך אני לא יכולה להמשיך.

בנק זה ארגון גדול מאוד וקיוויתי שאצליח לשנות תחום בתוך הארגון ובכך לשמור על גובה השכר. נגשתי למכרזים בתוך הבנק בתחומים שונים לאו דוקא בתחום הפיננסי, ומסיבות שונות לא קבלתי תשובות חיוביות. באופן כללי קשה לעבור תפקיד בתוך ארגון המקדם מקצוענות - אם מישהו טוב במה שהוא עושה למה לאפשר לו לעבור תחום?

איך הרגשת בתקופה הזו שידעת שאת מחפשת שינוי אבל מהצד השני לא יודעת 'לאן' את רוצה ללכת?

זו היתה תקופה מאתגרת, עם הרבה סימני שאלה. היה לי ברור שאני חייבת לדייק את עצמי. היו דברים שידעתי בוודאות. ידעתי שאני רוצה לעזוב את שוק ההון ועולם ההשקעות, ידעתי שאני רוצה להיות בצומת משמעותי בארגון בו אעבוד. אבל לקח לי זמן להבין שיש אנשים משמעותיים בארגון למרות שעבודתם לא באה לידי ביטוי ישיר בשורת הרווח של הארגון.

הרבה אי ודאות. נראה לי שזה היה חלק חשוב מהדרך והסיפור שלך. אז מה קרה, מה לדעתך 'פתח' והזיז את התהליך? 

בראיה לאחור אני מסמנת אירוע מסוים כנקודת מפנה. הגשתי מועמדות לתפקיד של מנהלת מחלקה בבנק, הכרתי את המנהל שם הכרות אישית, עבדנו יחד בעבר, הוא הכיר את יכולותי ואף תמך במועמדתי. למכרז ניגשו מנהלים רבים ואני ועוד אחת הגענו אל השלב האחרון. בסופו של דבר המנהלת השניה קבלה את התפקיד מאחר והיא היתה מתוך המחלקה ומבחינת הבנק היה הגיון לקדם מישהו מבפנים שלא צריך יהיה לגשר על פערי ידע. המנהל הודיע לי על כך שלא קיבלתי את התפקיד ואמר לי שהוא חושב שאני מתאימה, שיש לי את היכולות אבל חסר לי ידע. חוויתי את המשפט הזה כקשה, סוגר ומתסכל. הבנתי שאני לא מאמינה במשפט זה. על פי ניסיוני יכולות הן הרבה יותר חזקות מידע. ידע ניתן לרכוש, יכולות הן מולדות ובתרגול ולמידה משתכללות עם השנים. איך יכול להיות שמנהל בכיר מחזיק בתפיסה שחוסר ידע מהווה מכשול לתפקיד כשיש יכולות? השאלה הזו הפעילה אותי.

"פעם חברה אמרה לי שהשיר הזה לא מתאים לחדר שלי במשרד כי אני לא מחכה שהשינוי יקרה אלא יוצרת אותו. בכל זאת השארתי אותו תלוי."

אז מה עשית עם התובנה הזו שהכרה ביכולות שלך הן המפתח לשינוי שאת מחפשת? 

יצאתי ללמוד שוב תואר שני והפעם בייעוץ ארגוני. אני מאוד מאמינה במקצועיות ועל כן אמרתי לעצמי שאם אני רוצה להיות מקצועית אני חייבת ללמוד ראשית את התיאוריות הרווחות היום. לאחר הלימודים יכולתי להצליח לדייק את עצמי ולהבין מה בדיוק אני מחפשת בשינוי שאני כל כך רוצה. אם נחזור לאותו מנהל שלא בחר בי לתפקיד, אני בטוחה שמהרגע שהתחלתי לדבר על יכולות ולא רק על מקצועיות וידע הצלחתי לעבור תחום ותפקיד. היום אני יודעת להגיד מה היכולות שלי. אני טובה בממשקי עבודה - לחבר בין אנשים ולרתום אנשים לתהליכים, יש לי חשיבה יצרתית ואני חוקרת ובודקת דברים ומצליחה לנתח סיטואציות מורכבת ולהציע פתרונות טובים.

כל הכבוד! אני לא יודעת כמה אנשים יכולים להצביע בכזו בהירות על היכולות שלהם, ולהציג אותם ללא תלות בפעולה או מקצוע זה או אחר. בואי נלך רגע אחורה, איך בכלל הגעת לבנק ולתחום הפיננסי?

בצבא הייתי מדריכת טיולים בחברה להגנת הטבע והמשכתי לעבוד בחברה להגנת הטבע במחלקת קבוצות ובמודיעין טבע במקביל ללימודים באוניברסיטה. למדתי לתואר שני בפסיכולוגיה תעסוקתית והיה לי ברור שאני רוצה ללכת לתחום של משאבי אנוש, אבל השנה היתה שנת 2000 והיה משבר כלכלי ואני 'יריתי לכל הכיוונים'. הגעתי לראיון עבודה בבית ההשקעות, המנכ"ל שראיין אותי אמר לי שהתפקיד "קטן עלי" אבל הוא בטוח שאם אכנס לנישה של קרנות נאמנות אני לא אצא משם כל כך מהר. ואכן כך היה, למדתי את הנישה הזו צמחתי וגדלתי בתוכה 18 שנים.


מקומות העבודה של יעל:

  • החברה להגנת הטבע - מדריכת טיולים ומודיעין טבע. חמש שנים (במקביל ללימודים)
  • גאון שוקי הון - מנהלת תפעול קרנות נאמנות. שמונה שנים
  • בנק מזרחי טפחות - מנהלת תפעול קרנות נאמנות. עשר שנים
  • בנק מזרחי טפחות - מנהלת פיתוח ארגוני ואחריות תאגידית. כמעט שנתיים


סללת לעצמך דרך יחודית - את יכולה לשתף בתובנות מרכזיות, במשהו שהיית שמחה לדעת לפני 20 שנה כשהתחלת את הדרך?

אני צריכה לבוא לעבוד ולא רק לבוא לעבודה. כדי להרגיש משמעותית אני לא יכולה לעשות עוד מאותו הדבר לאורך זמן. הייתי רוצה להגיד ליעל של לפני כמה שנים לא לוותר בגלל פחדים ונוחות על הפעילות של 'שריר היצירתיות'. לא להיבהל מהגילוי שכדי 'לחיות' בעבודה אני צריכה להניע ולשפר תהליכים.

ולא להתפשר על מנהל. לעבוד רק תחת מנהל טוב. מנהל שמעצים ומעריך אותך, מנהל שנותן לך חופש לחשוב שאת תצליחי להוציא מעצמך את המיטב, וגם מאפשר לך להתקדם לתפקיד הבא. אני לאורך כל השנים, כמנהלת, גאה בכל עובד.ת שלי שממשיך ולומד ומתקדם לתפקידים נוספים.

מה הלאה? מה את מאחלת לעצמך להמשך הסיפור המקצועי שלך?

יקח עוד זמן לגבש חלום ותמונת עתיד. אני בשלבים הראשונים של בניית המקצוענות בתחום של פיתוח ארגוני ואחריות תאגידית. נכון לעכשיו נראה לי כי בהמשך ארצה לעוף עוד יותר גבוה ולעבוד עם מספר ארגונים בעלי אופי שונה בתחומים אלה. שני התחומים האלה מתפתחים כל הזמן ועולם העבודה משנה כיוון ואני מאוד רוצה להיות שם לא רק בארגון בו אני עובדת היום אלא גם בארגונים נוספים.

תוך כדי כתיבה חשבתי:

  • אני מכירה את יעל, אני אחותה. כשביקשתי ממנה לספר את הסיפור המקצועי שלה הייתי בטוחה ששני דברים יהיו משמעותיים מאוד בסיפור. האחד שליעל לא היה קל בלימודים בבית הספר והיא היתה צריכה להשקיע שעות רבות ומאמצים גדולים. הייתי בטוחה שהסיפור שלה יכיל הרבה 'לא האמינו בי' אבל 'החלטתי ולא ויתרתי'. להפתעתי המרכיב הזה לא הופיע כלל בשאלון שמלאה (ועל בסיסו כתבתי את הסיפור); והשני שאבא שלנו עבד בתחום הפיננסי, היה לי ברור כל השנים שיעל, כ-'ילדה שניה קלאסית' לקחה את התפקיד של 'להמשיך את הדרך' (אחרי שאני בחרתי בדרכים אחרות). הגילוי שהדברים האלה לא מופיעים כמרכיבים ומנועים משמעותיים בסיפור שלה, הבהיר לי שאי אפשר לדעת סיפור של אחר מבלי לשאול בכנות. נשארתי עם שאלה גדולה - למה ספרתי לעצמי סיפור אחר על יעל.
  • משמעותי ל-'עולם' משמעותי ל-'ארגון'. אני למדתי ולימדתי הרבה שנים, ובנוסף עבדתי בארגונים שפועלים ללא כוונות רווח. המשמעות שאני והקולגות שלי חיפשו (נדמה לי לפחות) במקום העבודה היתה משמעות שנוסחה ככזו המקדמת ערך/ים בעולם (לעשות טוב) והתפתחות אישית. בסיפור של יעל, נדמה לי שבפעם הראשונה, הבנתי שהשאלה 'איך אני מגדילה את שורת הרווח לאירגון' לא היתה שאלה מנחה עבורי. נראה לי שזו שאלה שכדאי לשאול גם בארגונים ללא מטרות רווח. זו שאלה שיכולה לפתוח ולקדם את העובד, את הארגון ולעשות טוב (ואולי עוד דברים) למערכות היחסים בין העובדים.
  • ההבחנה שיעל עושה בין בין ידע ליכולות, מתקשרת לי ל-'כוחות העל' האישיים-מקצועיים עליהם כתבתי בפוסט הזה. נראה לי ש-'כוחות העל' האלה הם האופן בו אנחנו מביאים לידי ביטוי, באופן יחודי ואישי, את היכולות שלנו בהקשר המקצועי.

מוזמנים להרשם לבלוג ואשלח, אחת לחודש, מייל עם ריכוז הפוסטים ועוד; ואם אתם עובדים למעלה מ-20 שנה ואומרים בקול שאתם אוהבים את העבודה שלכם מוזמנים לספר את סיפור הדרך המקצועי שלכם.


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.